What Is a Human? Some Thoughts on Rosh HaShanah

What is a human? (Ps. 144:3)
by Rabbi Katy Z. Allen


What am I?

I am insignificant.
One alone
in a sea of humanity
inhabiting every corner of the planet,
a planet filled with pain--
human and beyond human,
all of it profound 
deep,
intractable. 

What can I do?
A great difference
for certain
I will not make.
Always there is more to be done,
and more,
and more,
and more.
I cannot do it all.
I can barely begin.
I am just me. 

Here, now,
I sit on the beach,
listen to the waves 
crashing, 
pounding,
splashing--
waves powerful 
strong,
constant,
silencing voices around me.

I stand at water's edge;
the waves pull me seaward,
push me shoreward,
almost knocking me over.
Around my feet 
the waves toss stones shoreward,
then drag them back into the water,
a dance of stones that began 
before I arrived
and will continue
after I leave. 

With time the water, the sea, the waves,
they change the stones,
transforming them
from jagged to smooth,
from boulders to stones to pebbles,
and eventually,
to sand--
the sand beneath my feet. 

The waves, the sea, the water –
What are they?
They are more
than they may seem,
they are myriad upon myriad water drops,
each one separate and unique.
Not a single drop,
but one drop, and another drop, and another drop, and another drop--
all individual, 
each unique,
almost indefinitely,
almost without end,
almost like G!d,
like Ayn Sof,
yet all bound together.

And if everything – 
the Heavens and the Earth and all they contain -
if, indeed, they are created in G!d's image....
then....
Perhaps I am like a drop of water in the sea,
Perhaps I am a drop
in the sea of humanity
and perhaps
what I do
has the power to change
the stones
has the power to change
the world.

מה אדם? ת. 144:3 

מה אני?

אני חסרת חשיבוּת.

אחת לבדה

בים האנושית

המתגורר בכל פינת כוכב-הלכת,

כוכב-לכת מלא בכאב,

אנושי ומעבר לאנושי

כולו במידה ניכּרת

עמוק,

סורר.

מה אני מסוגלת לעשות?

הבדל גדוך

בטוח

לא אעשה.

תמיד יש עוד להעשות,

ועוד,

ועוד,

ועוד.

אני לא מסוגלת לעשות  הכל.

אני בקושי יכולה להתחיל.

אני רק אני.

הינה, עכשיו,

אני יושבת על חוף הים,

מקשיבה לגלים

מתנפצים,

הולמים,

מתיזים--

גלים רבי עוצמה

חזקים,

בלתי פוסקים,

משתיקים קולות סביבי.

אני אומדת על שפת הים,

הגלים מושבים אותי לים,

דוחפים אותי לחוף,

כמעט מפילים אותי.

מסביב כפות  רגליי

הגלים שוטפים אבנים לחוף,

אז מושכים אותן בחזרה למיים,

ריקוד של אבנים שהתחיל

לפני שהגעתי

ושימשיך

אחרי שאעזוב.

עם זמן המיים, הים, הגלים,

הם משנים את אבנים,

הופחים אותן

ממחוספסות לחלקות,

מסלעים לאבנים, לחלוקי אבנים,

ובסוף,

לחול--

החול תחת כפות רגליי.

הגלים, הים, המיים--

מה הם?

הם יותר מאשר מה שהם נראים,

הם טיפות מיים לאין סְפור,

כל אחת נפרדת ויחודית.

לא טיפה יחידה,

אלא טיפה אחת ועוד טיפה, ועוד תיפה, ועוד טיפה--

כולן בודדות,

כולן יחודיות,

כמעט לנצח,

כמעט בלי סוף,

כמעט כמו אלהים,

כאין סוף,

אך כולן צרורים ביחד.

ואם הכל--

השמיים והארץ וכל צבאם--

אם הם באמת נבראים בצלם אלהים...

אז...

אולי אני כמו טיפת מיים בים,

אולי אני טיפה

בים האנושות,

ואילי

לְמה שאני עושה

יש הכח לשנות

את האבנים

ויש הכח לשנות

את העולם.

Rabbi Katy Allen is a board certified chaplain and serves as a Nature Chaplain and the Facilitator of One Earth Collaborative, a program of Open Spirit. She is the founder and rabbi of Ma'yan Tikvah - A Wellspring of Hope, which holds services outdoors all year long. She is the President pro-tem of the Boston-based Jewish Climate Action Network. She received her ordination from the Academy for Jewish Religion.